החלטה בתיק בש"א 2882/07

1.         זוהי בקשה למתן הוראות (להלן - הבקשה) מיום 14/02/2007 שהגיש המנהל המיוחד של החברה, עו"ד וולך (להלן - המבקש), ובה עותר להורות לעלית ממתקים בע"מ (להלן - המשיבה) לשלם לקופת הפירוק סך של 60,062 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 18/05/2006 בגין אריזות קרטון אותן סיפקה קרטוניר בע"מ (להלן - החברה) למשיבה.

2.         החברה היתה ספק אריזות קרטון ממותגות. לצורך יצור אריזות קרטון של מותג "מקס ברנר" מסרה המשיבה לחברה שלושה אמצעים טכניים (להלן - האמצעים) - גרפיקות ממוחשבות המשמשות בהדפסת האריזות, אשר הינן למעשה תוכנת מחשב, מבלטים המשמשים לגזירת הקרטון בעיצוב המבוקש על ידי המשיבה, ולוחות המשמשים להטבעת הכיתובים והעיצובים השונים של המותג על גבי הקרטונים.

בתקופת ההתקשרות בין הצדדים סיפקה החברה למשיבה אריזות קרטון בתאריכים שונים. עבור שלוש הזמנות מתוך כלל ההזמנות אשר סופקו במהלך החודשים ינואר - מרץ 2006, טרם שילמה המשיבה לחברה את שווין של ההזמנות בסך 69,162 ש"ח.

3.         בחודש מרץ 2006 פנתה החברה למשיבה והודיעה לה כי מאחר והחברה נקלעה לקשיים היא חודלת מפעילותה וכי על המשיבה לפנות אל ספק אריזות אחר.

המשיבה פנתה לחברה וביקשה לקבל את הגרפיקות הממוחשבות לידיה. החברה הודיעה למשיבה כי הן נמצאות אצל צד ג' - חברת דורגיל. מאחר ובאותה העת חבה החברה לחברת דורגיל סכומי כסף, חששו הצדדים כי חברת דורגיל לא תסכים למסור את הגרפיקות למשיבה. הוסכם בין הצדדים כי המשיבה תפנה אל חברת דורגיל על מנת לקבל ממנה את העתקי הקבצים. חברת דורגיל הסכימה להחזיר למשיבה את הקבצים תמורת סך של 2,000$.

הוסכם שהמשיבה תעביר ישירות לדורגיל סך של 2,000$ בשקלים, וכי החברה תקזז סכום זה מחובה של המשיבה לחברה.

4.         גבי הלוחות והמבלטים חלוקים הצדדים ביניהם אודות השתלשלות העניינים וגם מהפן המשפטי.

המשיבה טוענת כי עם סיום ההתקשרות נדרשה החברה להחזיר לה פריטים אלו וזאת על פי תנאי ההתקשרות ביניהן. החברה העבירה למשיבה את הלוחות והמבלטים באיחור של כחודשיים, אלו הושבו במצב בלתי ראוי כאשר סכיני המבלטים מעוקמים והלוחות אינם תקינים. במצב זה לא ניתן היה לעשות בהם שימוש. המשיבה נאלצה לרכוש מבלטים ולוחות חדשים בעלות של 107,085 ש"ח.

המשיבה טוענת כי בשל העיכוב בייצור האריזות אשר נבע מהפגמים בלוחות ובמבלטים ומהצורך למצוא ספק אריזות חדש נגרמו לה הפסדים נוספים עקב אובדן הכנסות ופגיעה במותגיה, אולם המשיבה זנחה טענה זו בדיון אשר התקיים ביום 14/05/2007 והסכימה לצימצום המחלוקת לעניין הנזק ללוחות ולמבלטים.

המשיבה טוענת כי יש לבחון את טענתה בדבר זכות הקיזוז על פי דיני החוזים. מאחר והחברה הפרה את חובתה החוזית להשיב את המבלטים והלוחות עם סיום ההתקשרות בין הצדדים כשהם במצב תקין, נולדה עילת התביעה עם סיום ההתקשרות בין הצדדים כלומר כארבעה חודשים טרם מתן צו הפירוק.

5.         לטענת המנהל המיוחד החברה היתה אמורה להחזיר את המבלטים והלוחות רק לאחר קבלת דרישה מצד המשיבה. לאחר תום ההתקשרות בין הצדדים פנה נציג המשיבה מר לוריא לנציג החברה מר צור והודיע לו כי המשיבה אכן מבקשת את המבלטים והלוחות אולם היא מעוניינת כי החברה תעביר אותם לספק האריזות החדש. אותו הזמן טרם נבחר ספק זה, ולכן ביקש מר לוריא ממר צור להמתין להודעת המשיבה לאן לשלוח את המבלטים והלוחות. לאחר שנמסרה לחברה ההודעה, אמנם העביר מר צור לספק החדש את הלוחות והמבלטים.

המנהל המיוחד טוען כי עילת התביעה של המשיבה הינה נזיקית ויש לבחון אותה על פי דיני הקיזוז בפירוק.

6.         ניתן לומר שהמועד הראשון בו אוזכרו המבלטים והלוחות הפגומים הוא 30/7/06. צו הפירוק נגד החברה ניתן ביום 12/7/06.

זכות הקיזוז אינה זכות המופעלת באופן אוטומטי, אלא על הטוען לזכות זו להודיע לחברו על כוונתו להפעילה (ראה ע"א 82/75 כתריאל לשוביץ חברה לבנין בע"מ נ' פייבל פרבמן בע"מ, פ"ד כט 02), 660, 663-664), כיוון שהודעה שכזו ניתנה לראשונה לאחר מתן צו הפירוק יש לקבוע כי בעת מתן צו הפירוק, טרם קוזז חובה של המבקשת לחברה. משכך, ובהיות דיני הקיזוז בפירוק דין מיוחד, הרי שכל אימת שהם חלים נדחים דיני הקיזוז החוזיים. (ע"א 4548/91 משקי עמק הירדן אגודה מרכזית חקלאית שיתופית בע"מ נ' הספקה חברה מרכזית לחקלאים . פ"ד נג(4), 8, 16-17).

7.         בתצהירים המצורפים לעמדות הצדדים של מר צור והגב' בסטינר אין התייחסות לפרטי חוזה ההתקשרות ביחס להשבת המבלטים מעבר למתואר לעיל. מבלטים ולוחות אלו אכן הועברו למשיבה.

אני מוכנה להניח שעם סיום ההתקשרות זכאית היתה המשיבה לקבל לידיה את המבלטים והלוחות (בין אם זכות זו קמה עם סיום ההתקשרות ובין אם הזכות מותנית בהצגת דרישה מצד המבקשת).

עילת התביעה של המשיבה, על פי טענותיה שלה, נובעת מהנזק אשר נגרם לרכושה על ידי החברה או עקב פעולות שעשתה החברה במבלטים ובלוחות.

8.         האם תביעת המשיבה הנובעת, כאמור, מעילה נזיקית הינה אכן ברת קיזוז.

שאלה זו מקורה בהוראות סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל כי חוב בר קיזוז צריך לנבוע מ"עסקים הדדיים" והאם חוב אשר מקורו בעילה נזיקית יכול שיחשב כחוב הנובע מעסקים הדדים.